top of page

מחשבות על ג'יו-ג'יטסו ברזילאי

הבלוג הזה הוא תיאור מסע הלמידה שלי בדרכי הג'יו-ג'יטסו ברזילאי. החוויות והתובנות הן אישיות, אבל אני מקווה שהן יוכלו להיות לעזר למי שגם הולך בדרך הזו. אני אנסה לתת הערות, הארות, מחשבות ונקודות התייחסות שונות למה שהתרחש בזמן שיעורי הג'יו-ג'יטסו בריזיאלי. האם הן יהיו טובות ומועילות? אין לי מושג.


אתמול הייתי אמור להגיע לשיעור ג'יו-ג'יטסו ברזילאי. יש לי משפחה וילדים ולא פשוט להגיע ככה סתם לכמה שיעורים בשבוע. התכוונתי לצאת לשיעור, ובדיוק אישתי תחבה לי לידיים מגב, והודיעה לי שיש סתימה במקלחת. לקח לי איזה חצי שעה לסדר את הכל. ויכולתי להגיע לשיעור, אבל באיחור.


בג'יו-ג'יטסו ברזילאי, כמו בכל אומנות לחימה יש את המשחק העדין של "האם להגיע לשיעור היום או לא?" תמיד תמיד תמיד יש משהו אלטרנטיווי. משחק חשוב, הופעה של הילדים, ישיבה בעבודה, חתונה, בר-מצווה, סתם עייפות, שיעול מטריד. וזה אף פעם לא מפסיק. לא בשיעור הראשון ולא אחרי חגורה שחורה. כל שיעור זה אותו מלחמה- האם להגיע או לא? האם השיעול הזה שהתחיל אחה"צ הוא קורונה, או סתם חתיכת פיסוטוק שלא בלעתי היטב.


אז אתמול, אחרי שסיימתי את הקרב עם הסתימה במקלחת עמדתי מול השעון. מתלבט. מצד אחד רציתי להגיע לשיעור הג'יו-ג'יטסו ברזילאי, מצד שני ידעתי שכבר פיספסתי את החימום ואגיע רק באמצע השיעור. אז אתמול החלטתי לא להכריח את עצמי. לפעמים הדבר הנכון הוא לוותר. כשבאים כשזה לא נכון, יש סיכון מוגבר לפציעה. קצת מחפפים בחימום ופתאום יש דריר תפוס.


כמו בשיעורי הג'יו-ג'יטסו ברזילאי, גם בחיים צריך לדעת מתי ואיך לוותר.

בכל מיקרה, אני הולך הערב לשיעור, אז בטווח הרחוק זה לא משנה.


0 views0 comments

コメント


bottom of page